תכנון טיול

כדורגל בחו"ל | לא רק סופר קלאסיקו

על הסגולות שבשילוב אירועי ספורט בטיול שלכם

ההייניקן הכי טובה שלי בחיים

הסיפור שלי עם איינדהובן התחיל עוד ב 2006. השארתי בבית אישה ותינוקת בת שנה בקושי ויצאתי לקורס של שבועיים בהולנד, בתקווה שיהיה לי לאן לחזור. משום מה דווקא איינדהובן האפורה המשיכה והופיעה אצלי במסלול עוד מספר פעמים לאורך השנים.

איצטדיון פיליפס באיינדהובן, הולנד
Philips Stadion, Eindhoven. Photo by Vitor Pinto

ביום רביעי אחר הצהריים אני חוזר מהעבודה למלון בו התארחתי במרכז העיר ובעודי צועד מתחנת הרכבת לכוון המלון אני רואה המון של אנשים צובאים על פתח המלון ורכבי משטרה ובטחון מסביב. אני משתחל בין ההמון כדי להיכנס ללובי ומסביר לאיש הביטחון שעוצר אותי בכניסה, שאני אורח של המלון, תוך כדי שאני שואל אותו:

"מה פתאום כל האקשן הזה בעיר שהחנויות נסגרות בה ב 17:00?"

איש הביטחון מסמן לי להסתכל לאחור. אני מסובב את המבט ואז אני מבחין בו. ניצב לכל אורכו מול המדרגות, בוהק בצבעי הכתום המפורסם – האוטובוס של נבחרת הולנד בכדורגל – "האורנג'". נבחרת הולנד בכדורגל אצלי במלון!

אני שולף מהכיס את הכרטיס של החדר, מציג אותו לשומר ומדלג בצעדים של VIP אל תוך הלובי ההומה בעשרות הולנדים גבוהים בחליפות מחויטות, עם דגש על הגבוהים.

מסתבר שבאותו ערב התקיים ב Philips Stadion משחק של נבחרת הולנד מול בלארוס, במסגרת מוקדמות היורו. אני אחסוך מכם את הניים דרופינג של השמות הגדולים שהיו שם באותו מעמד ורק אספר, שאחרי שהצלחתי לחלץ כרטיס למשחק מדובר ההתאחדות ההולנדית, התיישבתי על הבר ליד מרקו ואן באסטן ושתיתי את ההייניקן הכי טובה בחיים שלי...🍺

כדורגל זה תרבות

האמת שפעם ראשונה שכף רגלי דרכה באצטדיון כדורגל הייתה רק בסביבות גיל עשרים. כילד "לא הייתי קשור לענף" ועד היום אני לא ממש יודע להוציא פס מהרגל. אבל אני זוכר שמה שתפס אותי על הביקור הראשון שלי בקריית אליעזר הישן בחיפה, רגע לפני עונת האליפות ההיסטורית של הפועל, זה הצבעים. עד היום, כשאני מטפס במדרגות אל היציע, אני מתרגש כל פעם מחדש למראה תמונת האצטדיון הנפרש מולי. אני קולט את הירוק הבוהק של כר הדשא, את היציעים הצבועים בשלל צבעים מתחלפים, את מדי השחקנים, שלטי האוהדים ואפילו את מסכי הפרסומות ש"רצות" לאורך המשטח.

אז כן, עם השנים גם אני נדבקתי בחיידק הזה שנקרא כדורגל (חולה שמצבו מוגדר יציב וקל) ולמדתי להבין שכדורגל זה תרבות לכל דבר. "רצה הגורל..." ושני הבנים שלי חיים כדורגל. וכך בשנים האחרונות נכנס אצלי עוד מרכיב חשוב לתכנון הטיול.

חוויות ספורט הן לטעמי אחד הדברים שדפיניטלי הופכים את הטיול שלי לסופר טיול!

ואני מדבר על החוויה כולה. חוויה שלמדנו ליהנות ממנה יחד. לפעמים כזוג, לפעמים כמשפחה ולפעמים רק הבנים ואז הבנות לוקחות זמן איכות משלהן לקניות או למוזיאון. בקיצור לקניות.

ילדים בקהל, אצטדיון קאמפ נואו, ברצלונה ספרד
שני ילדים ב"קאמפ נואו", ברצלונה. ספטמבר 2018.

סופר טיול. לאו דווקא סופר קלאסיקו.

השאיפה במהלך הטיול וזה תלוי כמובן ביעד ובעונה, היא להצליח לראות משחק כמה שיותר אטרקטיבי. כשקבוצה גדולה משחקת, כשהמעמד הוא חשוב או כשמדובר באצטדיון מפורסם. כך זכינו לראות קבוצות כמו ברצלונה, ריאל מדריד, אטלטיקו מדריד ובאיירן מינכן במשחקי ליגה וגם בליגת האלופות באצטדיונים הגדולים.

יחד עם זאת, אני תופס את הכדורגל כחוויית תרבות. אני אוהב את הנסיעה לאצטדיון עם אלפי האוהדים ברחובות או בתחתית. אני אוהב לשמוע את שירת האוהדים שמתגברת ככל שאתה מתקרב לאצטדיון, את החיפוש אחר התור הנכון ליציע שלנו וכמובן את האווירה הצבעונית ודוכני המזכרות מסביב.

אוהדי אתלטיקו מדריד מחוץ לאצטדיון ןיסנטה קלדרון במדריד, ספרד
אוהדי אתלטיקו מדריד נוהרים ל"ויסנטה קלדרון", מדריד. אוגוסט 2014.

בחו"ל אני תמיד נהנה לפגוש באצטדיונים הרבה יותר נשים והרבה יותר סדר וארגון, על אף שבשנים האחרונות יש בהחלט שיפור בתחום הזה גם אצלנו בארץ!

אחר כך מגיעים טקס הפתיחה והמשחק עצמו, הבירה (נטולת אלכוהול), הפרעצל או הנקניקיות בהפסקה והפיזור המופתי של עשרות אלפי האוהדים הביתה בסיום, עניין שמצליח להרשים אותי כל פעם מחדש.

מה שאני תמיד לוקח איתי בסוף זו החוויה כולה. הרבה יותר מהמשחק עצמו, שמתנהל לו על כר הדשא. לכן, אני תמיד מחפש לשלב בטיול חוויה של משחק כדורגל גם אם זה לא "ברצלונה –ריאל".

בירה נטולת אלכוהול
בירה נטולת אלכוהול בסטאד דה סוויס, ברן. אוגוסט 2019.

בטיול משפחתי לטוסקנה, הלכנו לראות את פיורנטינה מפרקת 1-6 את קייבו במשחק פתיחת העונה של ה Seria A (הליגה האיטלקית הבכירה). מעבר לשלל הגולים היפים, נהנינו מטקס פתיחת העונה של הקבוצה, בשילוב מפגן של אבירים על סוסים באצטדיון הביתי והחם של פירנצה. אגב, בפיורנטינה אני חושב שכמעט חצי מהקהל היו נשים, ביניהן גם נשים מבוגרות מאד, ממש עניין של מסורת.

מפגן אבירים במשחקה של קבוצת פיורנטינה, פירנצה
מפגן האבירים של פיורנטינה, פירנצה. אוגוסט 2018.

אפילו בטיול לשוויץ זכינו להפתעה נעימה. הליגה השוויצרית לא ידועה כאחת האטרקטיביות, אבל בכל זאת קנינו כרטיסים למשחק של קבוצת Young Boys נגד ציריך באצטדיון ה"סטאד דה סוויס" בברן, בירת שוויץ.

מעבר למתחם האצטדיון המרשים, שמשלב חוויה של אוכל וקניות ומעבר לארבעת השערים שהובקעו, זכינו לחוויית כדורגל מטורפת כשאוהדי "יאנג בויז" נתנו הצגה של עידוד בלתי פוסק עם אבוקות עשן צבעוניות לכל אורך המשחק. פשוט וואו.

אבוקות עשן ביציע של אוהדי יאנג בויס, ברן שוויץ
יאנג בויז, טירוף ביציעים. סטאד דה סוויס, ברן. אוגוסט 2019.

ויש עוד דוגמאות כמו החוויה המשפחתית ב Philips Stadion המרשים באיינדהובן (הבטחתי שעוד נחזור לעיר האפורה), שם ראינו את משחק פתיחת העונה של PSV אבל אני חושב שכבר הבנתם את המסר.

מי שיודע ליהנות מתרבות של אירועי ספורט - כדורגל, כדורסל, טניס... לכו על זה! שלבו את החוויה בטיול שלכם וזה לא חייב להיות רק הקבוצות "הגדולות".
רכב מסחרי צבוע בצבעי הסגול של קבוצת פיורנטינה
באצטדיון של פיורנטינה, פירנצה. המועדון ידוע גם בכינויו הייחודי "ויולה" (הסגול).

כמו הרבה דברים בחו"ל, גם הספורט הוא תרבות קצת שונה ומרעננת מכל מה שמוכר לנו בארץ. ועוד משהו קטן לבנים -  אל תוותרו על הבנות! הן יהנו על בטוח יחד איתכם והחוויה של כל המשפחה תישאר לתמיד.

האיש שידע רק לתת

לזכרו של רובי שפירא ז"ל, שממנו למדתי שכדורגל זו תרבות.

קהל אוהדי הפועל חיפה מניף כרזות לזכרו של רובי שפירא ז"ל

רוצים להגיב?