מסלולי טיול

שווקי חג המולד באירופה

אבא ובת מטיילים בחלום

טיול בשווקי חג המולד הכי יפים בחבל אלזס בצרפת, בגרמניה ובשוויץ. קצת נתונים ומסלול:

עונה: דצמבר | הרכב: אבא ובת (14)| סה"כ ימים מלאים: 4 | נסיעות: רכב שכור. שימו לב שבעונת החורף יש להשכיר רכב עם צמיגים המותאמים לנהיגה בשלג | נחיתה והמראה: שדה התעופה באזל, שוויץ (טיסות של איזיג'ט)

"מה ילדים זוכרים בסוף מהילדות שלהם?"

על המיתרים של האקוסטית הראשונה שלי יש כבר חלודה ושריטה בחלק שהיה פעם שחור בוהק (בשבילי הוא עדיין). ויש עליה מלא אבק, אבק של השנים. היא לא תחזור לנגן בשבילי, אני יודע, וגם אני לא אחזור לנגן בשבילה. ונכון שכדאי לי כבר להיפטר ממנה, אבל אני לא מסוגל. לא בגלל שהיא הראשונה. זה בגלל שאבא שלי קנה לי אותה. כלומר, זה לא עצם הרכישה או הסכום שהוא שילם עליה (ברור שאני זוכר כמה), זה רק הזיכרון הזה שחיכיתי לו כשחזר מהעבודה וכמו שהבטיח נסענו שנינו, רק אני והוא, לקנות ביחד גיטרה. רק אני והוא.

2700 ש"ח... לא אחזיק אתכם במתח.

לפני כמה זמן יצא לי לשמוע מחקר שהתפרסם על "מה ילדים זוכרים בסוף מהילדות שלהם?" כמובן שאשתי היא זאת שקראה את המאמר ואילצה אותי להקשיב לעיקרי הדברים. היו שם כמה נקודות שעניינו, אבל מה שנשאר איתי זאת העובדה, שילדים זוכרים את הזמן שהוקדש רק להם, לבד. ילדים רוצים זמן ממוקד עם ההורים, אחד על אחד, בלי האחים. וזה לא חייב להיות הרבה זמן, מספיק שעה אחת וזה מושלם.

המתבגרת שלי לא מנגנת בגיטרה, אבל בכל מה שקשור בטיולים לחו"ל היא על זה. ילדה של אבא שלה. נשבע לכם שבכיף הייתי הולך לקנות לה גיטרה, רק אני והיא, מספיק שעה אחת וזה מושלם. אבל רגע לפני שהסינים שיחררו את הנגיף, מצאתי את עצמי עם כרטיסי טיסה פנויים לבאזל. מפה לשם, זה רק שנינו, אני והיא, אחד על אחד, לסופשבוע מושלם. אני משוכנע שבסוף, מהילדות, את הטיול הזה היא בטוח תזכור. ואני יום אחד אולי אכתוב את המאמר שלי על "מה המבוגרים זוכרים בסוף מההורות שלהם?"

הערב הראשון | לילה קסום בקולמר

"מזל טוב! אני רואה שיש לך מחר יומולדת" אומרת לי הפקידה בדלפק השכרת הרכב בשדה התעופה בבאזל. "תודה. יפה שהבחנת! אני חוגג עם הבת שלי בסופ"ש. רק שנינו והרכב המפנק שאת משדרגת לנו..." כי ככה מתחילים טיול... SUV משודרג מהנילונים עם מחמם מושבים, הפלייליסט המטורף שהכנו ויוצאים לדרך!

Collégiale St-Martin

בטיול הזה אני ספונטני על מלא ולא מזמין מקומות לינה מראש. חלק מהכיף בטיול כזה מבחינתי, זה ליהנות מהיכולת לנווט איך שבא לנו ולשנות תכניות תוך כדי נסיעה. כבר שעת אחר הצהריים מאוחרת והחושך בעונה הזאת יורד כבר לקראת חמש. היעד הראשון שלנו ביציאה מהשדה בבאזל היא העיירה קולמר Colmar בצרפת, הידועה כאחד היעדים האטרקטיביים של שווקי הכריסמס באזור אלזס ובאירופה בכלל. אנחנו מגיעים לקולמר בדיוק בזמן, כדי לחוות את שווקי חג המולד שלה במלוא אורם בשעות הערב.

"ונציה הקטנה" (la Petite Venise) בקולמר

רגע לפני שנכנסים לעיר, אני עוצר לכמה רגעים בתחנת דלק, פותח אפליקציות בוקינג ודומיה, חיפוש זריז וללילה הראשון אנחנו הולכים על בטוח – מלון James Boutique Hotel Colmar הצמוד למרכז העיר העתיקה. הוייז מנווט אותנו ישירות למלון ללא בעיה. בחוץ קור של איזה מינוס 2 מעלות, אבל ההתרגשות, המושבים והפלייליסט מחממים לנו את הלב (והטוסיק...).

כבר בכניסה למלון המעוצב והנעים הזה אנחנו מקבלים רמז ראשון לאווירת החג והאורות שתלווה אותנו כל הטיול. הלובי כולו מקושט בעצי חג מולד קטנים, בובות, מנורות וצבעים. מקבלים את החדר המפנק שלנו ללילה הראשון של הטיול, מורידים את הטרולים בחדר, מתעטפים בצעיפים וכפפות ויוצאים לקרוע את הלילה...

אני תמיד ממליץ לשאול את המקומיים – הנציג בקבלה, המוכר בחנות או המלצר במסעדה לגבי טיפים או המלצות בשטח. אפילו כתבתי על זה ב"תמיד תשאלו את המקומיים". אז גם כאן, רגע לפני שיוצאים לעיר, אני שואל את המארחת בקבלה איפה היא ממליצה לנו לאכול הערב. היא שואלת אם אנחנו אוהבים Tart, או כמו שזה נשמע בצרפתית: "טאררררררט" ושנינו שומעים "תחת". באופן לא מפתיע אני מצליח להתאפק, אבל הבת שלי מצליחה פחות ופשוט נקרעת להיא מהקבלה מצחוק בפנים. איזה פאדיחה... הודיתי לה על ההמלצה למסעדה שנפגוש יותר מאוחר ועל המטריות השוות באדיבות המלון ויצאנו לבלות.

העיר העתיקה מכוסה כולה בתצוגה מרשימה של אורות לכל אורך הרחובות המרכזיים. תצוגת האורות של קולמר מורכבת מ 1150 מקורות אור ממוחשבים וסיבים אופטיים שיוצרים מיצגי אור וצובעים את הרחובות כמו בציור.

חגיגה של אורות

במרכז קולמר יש לא פחות מ-6 שווקי חג מולד. במשך 6 שבועות כל העיר העתיקה הופכת בעצם לשוק חג מולד ענקי. ההכנות לתקופת חג המולד אדירות ואמנים ובעלי מלאכה מכל האזור מציגים את עבודותיהם בכ-180 דוכנים שונים ברחבי העיר. חגיגת האורות והקישוטים מרשימה ביותר ובשל השעה המאוחרת אנחנו נהנים מהשקט היחסי ברחובות והולכים עד לאזור "ונציה של אלזס", בו עוברת תעלת מים ברחוב המקושט כולו.

ונציה של אלזס

כשמתחילים להרגיש רעבים, אנחנו פונים אל מסעדת La Stub עליה קיבלנו המלצה במלון על מנת לאכול Tarte flambée אלזסי אמיתי! אנחנו מגיעים למקום לא גדול על הרחוב הראשי ולמזלנו מוצאים שולחן אחרון לשניים, שמחכה ממש לנו. מזמינים שני סוגים של המאפה המדהים הזה, מתוק ומלוח, ובירה מקומית בשבילי ויש לנו יופי של ארוחת פתיחה לטיול, שעד עכשיו מרגיש לשנינו כמו חלום...

טארט של תפוחים וקינמון

בדרך חזרה למלון, אנחנו עוצרים לטעימה של סיידר חם בשוק האוכל המסורתי שבכיכר הקתדרלה והולכים לישון עם חיוך רחב בחדר המפנק.

סיידר חם🍏

היום השני | דרך היין של אלזס, שטרסבורג ובאדן באדן

מיד ביציאה מקולמר אנחנו עולים על דרך היין של אלזס בדרך לתחנה הראשונה שלנו – העיירה קייסרסברג Kaysersberg. העיירה בה נולד אלברט שוויצר היא עיירה ימי ביניימית עתיקה, מהיפות באלזס. עם כל הכבוד לאלברט, אנחנו רעבים ועצרנו רק כדי לראות. ולאכול משהו.

העיירה קייסרסברג

ברחוב הראשי של קייזרסברג הקטנה שוכן בולנז'רי איכותי בשם Boulangerie L'Enfariné שמחכה לנו פתוח עם קפה ומאפים צרפתיים של בוקר:

אני פותח עם קרואסון שקדים כדי להבין לרגע שאנחנו לא בחלום, אנחנו אשכרה בצרפת, רק שנינו. יושבים ליד החלון ומביטים החוצה לרחוב המקושט דרך מיצג מרשים של עוגות קולגלהוף...

עוגות Kougelhopf מסורתיות

אנחנו ממשיכים על דרך היין של אלזס, לפי השילוט המתאים שלאורכה. חולפים על פני הכרמים בלבן, שמקיפים אותנו מכל עבר. המחזה מרהיב.

התחנה הבאה שלנו היא העיירה ריקוויר Riquewihr, הנחשבת אחת היפות באלזס ובצרפת כולה. רקוויר גם היא חלק המוקדים המרכזיים של שווקי חד המולד. אנחנו מטיילים לאורך הדוכנים בשוק הכריסמס כאשר לאט לאט מצטרפים עוד ועוד תיירים יפנים וסינים עם המצלמות ומשלימים לנו את האווירה המתויירת.

בכניסה למדרחוב, ליד ה Hôtel de Ville, פוגשים בחנות קטנה בשם Maison Alsacienne de Biscuiterie שהיא הסניף המקורי של רשת שמונה כיום כבר 12 חנויות ברחבי אלזס וידועה במקרון הקוקוס שלה שקיבל גם את הכינוי "המקרון של ריקוויר". לנו הוא קצת הזכיר בחיצוניותו את עוגיית הקוקוס של פסח ואנחנו הולכים על המקרון הצרפתי הקלאסי שלהם שמוצג לראווה במגוון צבעים.

מצוידים במקרון אנחנו מטפסים לאורכו של המדרחוב הראשי, המקושט בחגיגיות לכבוד החג ובדרך פוגשים חנויות מקומיות של מזכרות ועוד פטיסרי למיניהן.

ממשיכים בין הכרמים והיקבים של אלזס הקפואה, חולפים במרכזה של ריבווילה Ribeauvillé היפה אך מפאת מצוקת חנייה מחליטים להמשיך ישירות לחוויה הבאה ביציאה מריבווילה – Chocolaterie Daniel Stoffel

השוקולדים של דניאל סטופל

החנות הענקית של השוקולטייר המפורסם היא חגיגה לעיניים ולפה, לקטנים ולגדולים. השוקולדים שם מעוצבים בכל הצורות האפשריות ונמכרים בכל התצורות שחלמתם וכמובן שהשוקולדים לכבוד הכריסמס מככבים. אנחנו טועמים הרבה ומצטיידים עוד יותר לדרך.

ממשיכים בנסיעה צפונה על דרך היין כשפנינו לכוון העיר שטרסבורג, בירת חבל אלזס, במטרה לנחות ישר במרכז העיר, שסגור לתנועת מכוניות והופך כולו בעצם למדרחוב אחד ענק וגדוש במבקרים.

מדי שנה הופכת שטרסבורג לבירת חג המולד - "Strasbourg Capitale de Noël". שוק חג המולד שלה הוא העתיק ביותר עם מעל ל-300 ביתנים הפרוסים ברחבי העיר ועץ הכריסמס המפורסם שלה, הניצב בכיכר המרכזית Place Kléber ומתנשא לגובה של 30 מ'! הקסם והריחות של חג המולד משתלטים על העיר, שלמשך מספר שבועות מציעה תכנית מקיפה של אירועים רבים לבילוי יוצא דופן של חג המולד.

לאחר שוטטות בין הדוכנים בכיכר המרכזית אנחנו מגיעים למסעדת L'Ancienne Douane המפורסמת בזכות האוכל האלזסי המסורתי שלה. לצערנו (או שלא?) המסעדה הומה תיירים רבים ואין לנו אף לא שולחן אחד. אנחנו מבקשים מהמארחת במסעדה להמליץ לנו על חלופה מקומית טובה ומופנים למסעדת Le P'tit Brass השכנה. לאחר ארוחת הצהרים המאוחרת אנחנו מתקדמים לכוון הקתדרלה המרשימה של העיר Cathédrale Notre Dame de Strasbourg.

קתדרלת שטרסבורג Cathédrale Notre Dame de Strasbourg

ברחבת הקתדרלה דוכנים נוספים של שווקי חג המולד וממנה אנחנו נכנסים למדרחוב הקטן Rue des Orfèvres על מנת לקנח בקונדיטוריה Maison Naegel, שפעילה במקום כבר 3 דורות מאז 1927 וכיום מוביל אותה השף Pierre Naegel.

עוד קצת נוטרה דאם

כבר שעת אחר הצהרים ואנחנו מחליטים לא להישאר לישון בשטרסבורג העמוסה ולהתקדם אל עבר עיירת המרחצאות המפורסמת באדן באדן Baden-Baden שבגרמניה. בדרך אני מסמן לנו את האאוטלט הענק Roppenheim The Style Outlets שנמצא ממש על הדרך בין שטרסבורג לבאדן, כי הרי אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים – לא נגיע לארץ חדשה. אז בדרך מצרפת לגרמניה עוצרים באאוטלט הענק הזה דופקים קצת שופינג, בלי לשים לב לפרטים...

לקראת ערב עוברים את הגבול לגרמניה, שמסומן ע"י שלט לצד הכביש. הבת שלי כבר מכירה את עניין הגבולות הפתוחים באירופה מטיולים קודמים, כך שאין לי צורך להסביר לה שוב עד כמה אנחנו חיים בג'ונגל כאן במזה"ת. מגיעים לפאתי באדן באדן. עוצר שוב בתחנת דלק, פותח אפליקציה ומזמין מלון במרכז העיר, על המדרחוב. כשאני נשאל באפליקציה על זמן הגעה אני רושם "רבע שעה" על פי התזמון של וייז.

לאחר הסתבכות קלה בדרך אנחנו מחנים את הרכב בחניון סגור סמוך למלון שלנו HELIOPARK Bad Hotel zum Hirsch שממוקם ממש במרכז המדרחוב של העיר. אני כמובן לא יוצא מהחניון לפני שאני מוודא היטיב מה שעות הפתיחה שלו, כדי לא לשחזר חלילה את החוויה שלי מבריסל עליה סיפרתי ב"3 טעויות שאסור לכם לעשות בטיול בחו"ל"...

באדן באדן

בכניסה למלון מקבל את פנינו פקיד הקבלה הותיק. "הלו מיסטר מלצר, כתבת שתגיע תוך 15 דקות. עברו כבר 30". אני חושב שהבת שלי כבר למדה בלייב מה זה יֶקֶה...אני בתמורה מספר לו שהיום אני חוגג יומולדת ומבקש, כהרגלי, המלצה למסעדה טובה לארוחת ערב. היֶקֶה הדייקן לגמרי מדייק בהמלצתו ושולח אותנו לחגוג על הבר במסעדת Weinstube Baldreit, שהיא פנינה חבויה של אוכל מקומי מסורתי מצוין עם בירה טובה וצוות אדיב. תוך כדי הישיבה במקום אני מוצא ב Tripadvisor שהיא מדורגת כמספר 3 בעיר.

כשר בהשגחה כלשהי

לסיום הזמנו עוגת שוקולד חמה והבת שלי מציינת בפני הברמנית החביבה שיש לי יומולדת. העוגה שלנו מתעכבת באופן לא ברור ומגיעה לאחר זמן רב עם זיקוקים ושירת happy birthday של הצוות. אחלה סיום ליום מדהים וחגיגת יומולדת בלתי נשכחת, בעיקר בזכות הבת המדהימה שלי!

מזל טוב. לחיים!

היום השלישי | שוויץ. התגעגענו אז באנו.

בבוקר מוקדם אנחנו נפרדים מבאדן באדן ובשל ערפל כבד נפרדים גם מהתכנית המקורית לטייל ביער השחור. משנים כוון וחותכים לעבר שוויץ, בה טיילנו 4 חודשים קודם לכן. לקראת הצהריים אנחנו חוצים את הגבול מגרמניה לשוויץ ונכנסים לעיירה שאפהאוזן Schaffhausen הידועה בזכות מפלי הריין Rhine Falls שנמצאים סמוך אליה. ניתן לצפות בזרימה המטורפת של המפלים, שנחשבים למפלים המישוריים הגדולים והעוצמתיים באירופה, גם מהצד הגרמני וגם מהצד השוויצרי. אנחנו בשוויצרי והמראה של המים השוצפים בלבן אכן מרשים!

מפלי הריין

בעונה זו של חורף, לא ניתן לשוט קרוב למפלים ואנחנו פחות בקטע של לטייל לאורך המסלול המתקרב למים ויותר בקטע של לשתות שוקו חם ולהצטלם המון. אני אפילו מצליח להוציא תמונה, שלימים תהיה תמונת הפרופיל שלי ברשת. תענוג.

לימים תעודכן כתמונת הפרופיל...

ליד בית הקפה שמשקיף על המפלים יש מרכז מבקרים. אני לא מפספס הזדמנות לקבל עוד קצת אינפורמציה ורעיונות ובעצם לחזק את התכנית שכבר יש לי בראש להמשך היום – נסיעה לעיירה השוויצרית אפנצל Appenzell הידועה בבתי העץ המעוטרים הייחודיים שלה. הנסיעה לאפנצל יפה וככל שמתקרבים אליה הגבעות הירוקות חוזרות ומתחילים לראות פרות... סימן שאנחנו שוב בשוויץ!

שוב בשוויץ...
גבעות ירוקות בדרך לאפנצל

מרכז העיירה הומה בתיירים ואנחנו מקבלים כאן שוק חג שוויצרי, מאופק יותר ב"קיטשיותו" מהצרפתי, אבל בתי העיירה המעוטרים בשלל ציורים ועיטורים צבעוניים מספקים את האווירה, יחד עם הריחות של השוקולד השוויצרי בדוכנים.

בתי העץ המעוטרים של אפנצל

לאחר ארוחת צהריים אנחנו עוזבים את אפנצל ונוסעים להשלים עוד חוויה אחת שנותרה לי מהטיול המשפחתי לשוויץ בקיץ האחרון – לילה בעיירת הסקי אנגלברג Engelberg ועלייה לפסגת הר טיטליס Titlis שגובהו 3028 מ'. תוך כדי הנסיעה לאנגלברג אנחנו זוכים לראות שקיעה מושלמת על רקע ההרים המושלגים – נוף שוויצרי במיטבו!

שקיעה שוויצרית

אנחנו מטפסים לאנגלברג בגובה 1015 מ' ומגיעים אליה לקראת ערב. חיפוש ספונטני באפליקציה ויש לנו חדר ללילה, עם נוף ההרים והשלג המקיף את העיירה, שיתגלה לעינינו בבוקר. מסיימים את היום בארוחת ערב במסעדה הודית מעולה שמדורגת מספר 1 באנגלברג – The spice Bazaar.

מסעדת "ספייס באזאר". הודו באנגלברג.

היום הרביעי | פסגת הטיטליס והפתעת חג המולד בבאזל

את הבוקר אנחנו מקדישים להר טיטליס Titlis. פותחים ברכבל ה- Titlis Express בטיפוס לתחנה הראשונה Trubsee, בגובה 1800 מ'. מטפסים ברכבל עם גולשי הסקי שמציפים את האתר עם כל הציוד שלהם ורק אנחנו בג'ינס קצת פחות משתלבים בנוף...

העיירה אנגלברג, שוויץ.
גולשי הסקי פותחים עונה בהר טיטליס

העלייה ברכבל פורשת בפנינו את כל הנוף של אנגלברג, כשמסביב הכל לבן. ושקט.

העיירה אנגלברג למרגלות הר טיטליס, שוויץ.
רכבל ה"טיטליס אקספרס"

יורדים בתחנה הראשונה ומזג האוויר לגמרי איתנו. מחפשים את מסלול ההליכה אל האגם הקטן המופיע במפת האתר ולא ממש מוצאים אותו. אני שואל את אחד העובדים איפה האגם הוא מצביע על האזור המושלג שמתחתינו. "איפה האגם? הלייק? עם מים...?" אני שואל שוב. הוא מצביע לאותו כוון ומאבד סבלנות אלי. ואז אני מבין שהמשטח הלבן שלמטה הוא האגם. הקפוא...

"לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא...?" מזהים?

שני התיירים היחידים שבאו בג'ינס הם גם השניים היחידים שמנצלים את המדרון המיועד לגלישת מזחלות. כל השאר כמובן עושים סקי... אז המדרון כולו רק שלנו ויש גם מסוע מקורה שמעלה אותך מעלה עם המזחלת אחרי כל גלישה. שעה שלמה של צחוקים וכיף בשניים.

fun לנו במקסימום!

ממשיכים ברכבל לתחנה הבאה Stand ובדרך פוגשים רכבל "משלנו":

גאווה כחול לבן!

אל תחנת הפסגה בגובה 3020 מ' לוקח אתנו ה- Titlis Rotair, הרכבל המסתובב הראשון בעולם, המאפשר מבט של 360 מעלות אל הנוף המושלג סביב

בתחנה העליונה מחכות לנו שלל אטרקציות כמו מערת קרח באורך 150 מ', ה- Ice Flyer רכבל כסאות פתוח שיורד במהירות גבוהה מעל הקרחון שמתחת, חנות שוקולד של Lindt ותצפית לנוף המטריף של ההרים המושלגים ביום השמשי, שחיכה שם לשנינו כמו בהזמנה... אה, ולסיום מרק גולש חם טעים טעים, גם למי שלא גולש.

מערת הקרח
Ice Flyer
מרק גולש👌🏻 וקצת צ'יפס בצד...
עוד קצת אנגלברג ממעוף הרכבל

באזל | הפתעה נעימה לסיום

את הערב האחרון של הטיול אנחנו מקדישים לעיר באזל. בדרך מאנגלברג לבאזל אני מזמין לנו לילה אחרון ומפנק במיוחד במלון הבוטיק The Passage. הגענו לעיר אחה"צ במטרה להעביר ערב שקט ובידיעה שהכל סגור ומנומנם מכיוון שזה יום ראשון. וואו איזו הפתעה כיפית חיכתה לנו ממש מחוץ למלון!

שוק חד מולד אחד גדול המתפרס על כל מרכז העיר, המון אנשים ודוכנים של אוכל ומזכרות ומלא אורות וקישוטים ואווירה ומה לא... ניפרד מהחלום המושלם הזה בתמונות היפות מבאזל שמספרות הכל על האווירה בחוץ ואולי טיפה על האור הגדול שהרגשנו שנינו בפנים 💖

מרכז באזל הומה לכבוד החג, ולכבודנו.
אור גדול 💖💖

בסופר מפה שלפניכם תוכלו למצוא את כל המקומות שהופיעו בפוסט ובנוסף לכך למעלה מ-150 המלצות הכי שוות לאורך המסלול: אתרים📷 מסעדות🍴 בתי קפה☕  מלונות 🛏 ושופינג👜

רוצים ללמוד עוד על ה"סופר מפות"? כנסו למדריך "מה זה בעצם סופר מפות?" ובואו להכיר את הסיפור המפתיע שמאחוריהן 😱

רוצים להגיב?